|
אני ניגש ונעמד מולה. מאחורי נפערת תהום עמוקה
הפחד מתעבה לאגלי זיעה קרה על מצחי
אישוני מכווצים. כאילו למנוע מהאמת לפרוץ
כמיהה אנושית לנצח, צורבת בבשרי
קרבי המתהפכים מפיחים משמעות במילים שחוקות
נשימותי כבדות, ליבי מכתיב את הקצב
היא מפנה מבטה כאיבחה של חרב
חושפת בחיוך ידוע מראש, גורל בלתי נמנע
בהבל פיה המתוק הרגע מתלקח והנצח מתנפץ
הדממה פורשת מעלי כנפיים וחגה כעוף דורס
אני משפיל מבטי וצועד לאט לאט לאחור
ושוב הפעם נמוג אל הצל. נעלם מן האור. |
|
|
בגיל 6 מכניסים
אותה למיטה
ומספרים לה
סיפור
בגיל 16 מספרים
לה סיפור
ומכניסים אותה
למיטה.
בגיל 26 היא
נכנסת למיטה בלי
סיפור.
בגיל 36 היא
מספרת סיפור כדי
להכנס למיטה.
.בגיל 46 היא
נכנסת למיטה
ועושה מזה
סיפור.
בגיל 56 מספרים
לה סיפור כדי לא
להכנס איתה
למיטה.
בגיל 66 נגמר
הסיפור.
זהו, גמרתי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.