יעל ברדה / שיר למאהב דימיוני 3 |
את כל הלילות שלי
במתנה
בתוך חרוז זכוכית אחד
שתוכל לענוד על צווארך.
אני רק אבקש אותך
שתעדיף למות
מאשר לחיות
את חייהם
של יריביך.
כשהפחד יבוא אליך
שחור וחלק
כמו גלולה של נחושת
קרה וחלולה
בקנה הנשימה
תחפון בידך את ליבי
כדי שלא תהפוך לעולם
למה שממנו אתה ירא
הוא יפעם בידך
נשימה יורדת ועולה
עפעפי העולם
הנפתחים והנסגרים
על עיניה של האהבה.
ירושלים 14.5.05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|