דאגות
מציפות אותי מרגע אחד לאחר
מחשבות
נשפכות מתוך ראש ריק
רק תמונות חבויות
חיוכים לפעמים שעולים לך על הפנים
זה מה שאני מרגיש כשהיא שם
בין ורדים לאדמה
חיה לה נפש יפה..
כשכואב לה הלב...
הדמעות הופכות לטיפות של גשמים
כשמח לה.. השמיים הופכים לבהירים
וכשהכעס משתלט הימים הופכים לאפורים
הרבה מסתורין אבל ביחד עם המון סקרנות
עקשנות של חיים שלמים
מפרידים בינה לבין ליבה
בלי שאלות רק מילים שחורות
הופכות אותי להיות לחסר אונים
מול כ"כ הרבה שאלות ומחשבות



הכל ללא תשובות.