מעולם לא אמרת אוהב
יפה את שלי בנשים.
לא נשבעת אמונים לעד
לא פארת שמי
או ביקשת שלא אלך.
אלא שכל יום בזמן הלא-מאובטח
אישרר ידיעה שניחשה
כשווריד בצוואר רקד, לקראת
כשיד שידעה הושטה, אל
כשנפתחה הדלת וחיוך
נגה כמראה אל מולי.
אז מה לה לצריבה
למקרא שירים ממולאים
ביפית, אהבתיך ונשבעתי
של איש לאישה שאיננה
שומעת צלילים, של הברות, בשוא נח ובחיריק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.