מתעורר אל חלום בלהות
כאילו לא נותר הרבה זמן לחיות
כי ביתנו מלא מים עד כלות
את ישנה ומתקצרות הנשימות

ומעלינו קילומטרים של ים
לווייתנים בשירתם
החמצן תכף נגמר
את ישנה וכל שלי נותר

להקשיב לנשימותינו
להקשיב לנשמתנו  
אף פעם לא חשבתי עד כה
שנשמה אחת היא לשנינו

מנסה ללמוד איך לא לנשום
על מנת שאוכל לך לתרום
את האוויר אשר להעריך
לא ידענו ועתה מחשיך

ומעלינו קילומטרים של ים
את ישנה ואני תכף נירדם
בשנתך את מחייכת ושוב
הכול בסדר כי לא חשוב

שזה חלום ולא מציאות
והלילה כנראה לא נמות
קורץ הסהר בין עננים
עוד ננסה ביום מן הימים

עד אז מקשיב לנשימותינו
מלטף את נשמתנו  
אף פעם לא חשבתי שלמות
אפשר מאושר בחלומותינו


בהשראת "נאוטילוס פמפילוס"