[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הוא כבה.
הברק, ניתק מעיניו שהיו חיות כ"כ.
האור שבו, נחנק.
יופיו, שרבים לא הבחינו בו
צרב בבשרי בחסרונו.

כמו נשמתו נשאבה ממנו.
עמד
שבור
ריק.
הוא כבה.

בידיים רועדות
לטפתי את תמונתו האחרונה
שהעמידוה במשמרת קודש
של הנר,
ותמונות בנו ואשת-בנו.

קשה לזכור מליונים
שלא הכרתי.
קשה לזכור שלושה
שלא זכיתי לראות.

והוא,
שכבה,
ואיננו עוד,
מביט בי מבעד משקפיו העגולות
ושפתיו נעות
ללא אומר.

לוחשת לתמונתו חרש
לאור נר הנשמה שהולך ודועך
"אני זוכרת. אני זוכרת."

ודמעה קטנה,
נושרת אליו
אל תוך מרחק השנים
וחובקת אותו
חיבוק חם ומלא מלח
ולוחשת לו
"אני כאן."

--
נכתב לזכר סבא-רבא שלי, יוליוס פקנהיים- רופא דגול שמת מרעב
בטרזינשטאט.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני מאד מחבבת
את הסלוגנים
שלך, אדולף,
אבל השם שלך...
לא משהו


צפיחית בדבש


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/6/05 7:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אליס אדווה יאנג

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה