הופקר לו לבד בבסיס של צבא, מרוחק מנותק ורועד
מפקד ופוקד ממנו כל חייל מפחד, אך בעצם רק עוד ילד בודד
מתלהב, מתרוצץ, ממהר, מסדר, מתכונן לביקור של חבר
מצפה, מחכה לא מפסיק להרהר, לבד לא ישאר פה יותר
את הסרט רואים כמו קבוצת ילדים, יושבים, שוכבים ורוגעים
רק חייל עייף ומותש כמו ילד נרגש, שוכח את בעיות החיים
ידיים נופלות על רגליים עייפות, והנה העיניים נעצמות
הזמן עובר ועובר, והוא, כמו תינוק שישן ו... נוחר
רגליים ידיים מותח, עיניים פוקח, ופתאום מחייך וזורח
ליטופים עדינים וחיוך מלאכים, לקראת שובו מחכים
רכה ויפה ועורה כמו קטיפה, ופתאום הזמן נעמד מלכת
מתמכר למראה, לתחושה כנראה, אל תגידי שאת הולכת
מבפנים כלפי חוץ זה מתחיל לצוץ, בגופו חשמל מתעורר
ואותה לא ידע, ורצה את ידה, לעולם על טעות יצטער. |
