למטה בצד שמאל במגירה עם החול
חיפשתי דפים לא קשורים
באמת לא קשור, לימודים מכינה, אני סתם מחפש כיוונים
פתחתי אותה ות'מגירה על ידה
מחפש מחפש תעודה
כנראה נעלמה או שאולי נשרפה
או אולי תעודה זו שקופה
תיקיה חומה עם גומי מצאתי
וחושב כמו ילד, "איך לא ידעתי",
שקיות שקופות מהודקות למרכז
ובתוכן מכתבים, מאז מאז
אני לא מאמין שכתבת לי בצורה כזאת
ואיך יכולתי אני, לא לראות
תשוקה, געגוע, צורך לא ידוע
נשיקות חיבוקים, ילדים ביחד ישנים
מצפה ורוצה, לראות אותי מקווה
ספק טוב, ספק רע, אהבה?
והיום אני מקבל את עונשי
פגעתי, הבנתי, ועכשיו זה תורי
וכותב לך כמו שכתבת לי אז את
אני אגיד לך כמו שלי את אמרת
לא מצטער, לא מסתיר, לא מפחד להסביר
עכשיו אני מבין שהכאבתי כל כך
לו יכולתי להחזיר את הזמן שברח
את השיר שכתבת - אני בו משתתף
אך היום אני בו משתקף
זה אני, תחושתיי, עצמי כל כולי
לא מאמין איך היית במקומי
באמת זה קרה, נפתחה מגירה
אני כותב לך בצורה ישירה
מקווה שתשמרי לך, שירי אהבה מחבר
כדי שיבוא יום ותוכלי, כמוני להיזכר
ואולי יום אחד, אחרי שתחלוף לה תקופה
תפתחי תיקייה, ואותי, תמצאי בשקית ניילון שקופה. |
