את שוכבת על תלולית של חול
וכל גופך בעירום,
מראשית גופי
בא עלייך צלי-
שגיא ואיום
משפד גופך כאלפי חניתות;
אני עדיין רק מתבונן
על חזך העולה והיורד
ומדמיין עצמי לאשד מים
המבקש ליפול על שדייך.
גופך- עדיין מקדש דממה
אך, את ערותך אראה בהזייתי הטרופה
כתוף טמטם המכריז על העת הברוכה
למלא עיניי בלהט החמה
ואת שפתיי - בדם היצר הרע,
לעוט עלייך ע-כ-ש-י-ו
ולהתפוצץ בקרבך כסופת הוריקן.
12/06/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.