העולם אט אט התכסה לו בשמיכה
משכיב את כולם לישון, לשקוע בחשיכה
זהו זמן דמדומים בו מדמים במקום לראות
זמן ריק זמן טוב להרהורים ומחשבות
הן נודדות להן בריק ללא צבע או משמעות
כילדים אובדים באפלה - מחפשים להם חמימות
ללא אור וללא הדרכה
אין מי שיסלק את החשכה
ואז כמו נס קטן מגיעה ההארה
כוכב כסוף מנצנץ בעלטה
ובמין קסם כל המחשבות מתאספות
מתקרבות לכוכב וכעת גם הן מאירות
וזכרונך הכסוף בוהק חזק מכולם
את האפלה הוא גירש לעולם
כי אם לא היה מופיע אותו הזיכרון
הכל היה שוקע בחשכה ואני בדיכאון
וכעת כל שנישאר לי בחיוך של אהבה
הוא להרים את ראשי ללא חרדה
להיזכר בנערה שמאירה לי את הדרכים
בלילה מדהים מלא כוכבים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|