ועיניי נעצמות בשוכבי על המיטה הרכה
בה לחשנו סודות, וגילינו את מסתורי התשוקה.

ואוזניי נאטמות למשמע צליל מאותן המנגינות
שאהבנו לאהוב ביחד, ולשיר בשני קולות.

ואפי מתאווה לריח גופך החמוץ מתקתק
ריח אדמה אחרי הגשם, ריח שדה פרחים מרוחק.

וידיי כמהות לתחושת שערות ראשך הרכות
למגע זיפיך המחוספסים, כפות ידיך החזקות.

ופי כולו געגוע לטעם שפתיך בין שפתיי,
נשרף כחומר בערה, בוער וכלה מאש תשוקתך אליי.



וציפור נפשי כלואה בכלוב זהב. ורוחי קפואה.
וכבר שנה שליבי אילם. עיוור. חרש.

ועיניי עוד מצפות לזיו פניך, ואוזניי לקולך.
ובפנים עודנה בוערת האש.