גילעד אברהם / עיר דוד |
מן המדבר באתי
אל קריית הספר
אל חומותיה
של עיר דוד
הייתה כתינוקת
יושבת אצל האור
נשאה אלי עיניה
גאה לבי בתומה
ובאתי אל החומה
כסומא נושא ידי
מגשש באבן
מבקש שער
מן השאון באתי
אל שלל הדומיה
אל חוצותיה
של עיר דוד
אז הייתה לי בית
אהובה ומעוז
והנחתי לבי לרגליה
משפחה ומקלט
וכאם הייתה לי
המלכה האם
והנחתי את דמי
לצבאות עיר דוד
בשיח גוף וגוף
לאטה לי סודותיה
וקצו בי היכליה
עת הכלתי עד קצותי
נכמרה המלכה האם
בטרם פניתי ללכת
אל ישב כקבצן בשער
כי לא יבוא בו עוד
בהולכי מעיר דוד
אל המדבר שבתי
וצמא חורך נפשי
לא ירווהו אגמי שיכר
וידעתי עתותי
ונופים וכשף
לא רוויתי אל לבי
כי לרגליה עזבתיו
חמש שנים
ארבעה בתים
שלושה משלחי יד
שתי צלקות
ונותרתי אחד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|