כל היום עובר במחשבה עלייך
היכן את עכשיו ומה מעשייך.

כל היום עבר לו והערב הגיע
בציפיה מורטת מחכה לצלצול המרגיע.

והנה הוא בא ואת מעברו השני של הקו
קולך מחייך אלי כמו שמש בין קרעי ענני סתיו.

מה שלומך, איך עבר יומך, שואל
עייפה, את עונה, היה יום ארוך, חשבתי עליך
והלוואי שהרגע הזה לא יחלוף.

נגמרה השעה ושוחחנו אך מעט,
באמצע המילה את צריכה לסיים.

נדבר מחר, אהובי, את אומרת
אחשוב עליך עד שארדם.

ואני אומר שאני אוהב אותך ומתגעגע ושנדבר מחר
אם לא יהיה מאוחר, ואם תספיקי לצלצל
ולילה טוב וחלומות פז.

וכך נשאר עם השפופרת ביד אחת
והיד השניה תומכת בראש.

שוב עברו להן עוד חמש דקות של נחת.