הפנים מטושטשות ויד נוגעת בחול
אני מרחוק רואה אותך מהלך ונעלם
מקללת את הנסיבות שיביאו אותך לשם
אתה הולך על אדמה שאנשים בה
אוהבים לסבול
רואה הכל וזה ברור לי
אין לי צורך בלשאול
לא יעזור לי לנסות ולצפות
לגורל שעוד יתפוס אותי
יום של שמש וחמסין
פקקים של אלימות וצער
עם סיפורים אישיים שנוגעים בי מפעם לפעם
ורק אני אהיה שקועה
בסונטה שלי, בשיר האשכבה
הו כמה אני מחכה ליום בו
נתנתק
הדמעות ירדו לי ואני אחנק
והגורל יצחק עליי ויבלום יריקה
אין לך כוח רב
כל כך קטנה
ואין בך תום
לא תצילי את עצמך ולא אותו
רק תמתיני לכתוביות הסיום
בציפייה
שלא יהיה שם על המצבה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|