אני לא זוכר
אם אני עוד הילד
שהיה קם בבוקר
עם חיוך
משאיר את הסיגריה על שפת המאפרה
הכל נע לאחור
בלי שאני מרגיש
אם יש כאן מקום בשבילי
אני לא זוכר
מתי שמחתי
עכשיו שהמשקה ירד בגופי
אני נזכר
איך הכל מחלחל
עד שהוא מטביע אותי
לא זוכר
אם אני ילד או רק מסכה
של מישהו שהזדקן
עד שהוא נגמר
יריות בגב
כדורי הרגעה
ושום דבר לא חולף
אולי זה אני
שצוחק בלי לשים לב
אלוהים זה פתטי
לחשוב שאפשר לחיות
בלי לעלות על המסלול
לרוץ במעגלים
עד שלוקחים את כל הקופה
אני לא מסוגל לאהוב את עצמי
זה מעלה את המחיר
ואני נשאר חסר כל
יריות בגב
פנים עצובות
לא זוכר
אם אני הייתי הילד
שצחק מהבדיחה
אולי יש ילדות אחרת
שתוביל אותי לדלת נסתרת
משם אמשיך לבד
אני אלמד את התשובה
עד המוות
עד המוות
עד מה שזה ישאיר לי
אני רוצה לחזור אל מקומי
בלי לפחד
לא יודע
אם זה בכלל אפשרי
לחשוב שאפשר לחיות
חיים שלמים בלי להישרף
אני לא זוכר אם אני הילד
שפעם ידע לשמוח
בלי לחשוש
שזה כואב.