מדמיין אותנו שוכבים
רגע לפני שהעולם מתרסק
הזהב של הוויסקי זורם לאט
עכשיו אני יכול להאמין
שיותר לא אתעורר מיוזע
חרטות וסיוטים
לא אמורים להשאיר סימן
ואת יפה
שאת מתפשטת
ומשאירה אותי בחיים
למרות שאין לך ברירה
מתאהב לאט
ואת יודעת, שחסרים רגעים
בהם עוד אפשר להאמין
שוכבים ובחוץ מלחמה
כמה נמות לפני שנלמד
כמה זמן נשאר
מחייך ואת צוחקת
אולי החטא נשכח
עכשיו זה תורי לחוש מנצח
עכשיו זה תורך
לגלות את הסוד
דמיינתי אותנו חיים
זה הרבה בשביל שניים
שלא ידעו מה הם הכללים
מהבטחות, ורמזים
אף פעם לא חשבתי שאפשר עוד לשרוד
מביט סביב
מה עוד נותר?
מלחמה מיותרת
זמן שחולף
אהבתי אותך בלי רמזים
שניים ערומים
בדלים וכוסות שבורות
הכל נשאר כמו שהוא
רק אנחנו לומדים את ההרגל
ציפורים עפות בחלון
יש עוד ילדים שמאמינים בחלומות
ורק אנחנו שוכבים
ככה אני מדמיין
באמצע היום
שהעולם עומד להתרסק
המהפכנים הגדולים, בודקים עכשיו
כמה הם הפסידו, ומתי הטיסה הבאה יוצאת
אני יודע שהפסדנו
לא צריכים הרבה
מחבק אותך שזה נגמר
עכשיו אפשר לצאת החוצה
בלי בושה
מתאהב בך לאט,
כמה זמן נשאר לנו בכלל?