הדרס ביטון / לגעת |
אני מרגיש עזוב,
וזה עצוב,
שאת קצת בורחת ממני,
זה לא נעים לי בכלל...
ותשאלי את הפסיכולוגית שאין לי,
שזה נורא, נורא חבל...
אז אני פה בינתיים בבית,
מחכה לצלצול, רק תתקשרי ותגידי...
שזה היה סוג, סוג של ניצול
וכמו בסיפור שקראתי לך אתמול,
אמרת שזיינתי לך ת'מוח,
ובלעת עוד אקמול...
ואני אוהב אותך,
ואת זה את כבר יודעת,
מה בסה"כ ביקשתי?
בך קצת לגעת...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|