אביגדור לביא / כעלה נידף ברוח |
עומד אני - על קרקע איתנה עומד.
עומד ולא זע - אך חש כעלה נידף ברוח.
סביבי עולם ומלואו.
עולם ומלואו - הבל.
צופה אני אל המרחק.
רואה שמיים קודרים
ואור מבעד לעננים.
אור השמש שאך זה גווע.
צרצור החרקים מחזירני לאחור,
וריח פריחת הקטלב עולה באפי,
ומשיב אלי את שלוות נפשי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|