בס"ד    יום שני,  דקה לחצות, 25.07.05

אני לא מבין מה את רוצה.
נתתי לך את כל ההזדמנויות להתחזק, ללמוד, ועוד לקבל כסף.
בין לבין דאגתי שיהיו לך שעות רבות של מנוחה.
אני לא מבין מה את רוצה.
אפילו דאגתי להוציא אותך מכל אותם מקומות שלא מתאימים לך.
דאגתי להוציא אותך מגוב אריות, בכל פעם שראיתי שאת השיעור
למדת.
ואני רואה שלמדת.
אז שבי לך בשקט, בנחת, התחברי לשקט בתוכך, ילדה.
שבי לך בשקט, הרגישי את עצמך שם בפנים, את הילדה הקטנה הזו, עם
הצמות.
שחררי אותה, ולכי אחריה.
היא יודעת את דרכה אפילו אם היא חשוכה.
הולכת היא בביטחה, כי יודעת היא את דרכה כסומא בחשיכה.

ילדה עם צמות שתיים, הולכת לה לדרכה ללא מורא, ללא פחד.
אוהבת היא את עצמה, אפילו לא חושבת על כך.
היא פשוט חיה לה את חייה, מתוך אמונה, מתוך הרגשת ביטחה.
אליה התחברי, כי היא נשארה כמו שהיתה, נקיה מחשדות, נקיה
מהאשמות. מקבלת את העולם כמות שהוא.

כן, יודע אני שאביך תמיד הזהיר אותך מזו, ומזו, ולשווא.
הוא הזהיר כדי שלא תיפגעי אבל הוא זה שפגע בך יותר מכול.
דווקא בהיותו קרוב כל כך הרשית למילותיו לחלחל לתוכך
וללכלך את תמימותך, אמונתך ויושרך.
את יושרך הוא לא הצליח לקחת, אבל את אמונך בעצמך,
הצליח גם הצליח.

אז עכשיו בלי האשמות מיותרות, פשוט התחברי אליה,
אל אותה ילדת צמות השתיים.
זו הילדה בחולצה האדומה המשובצת, שהולכת לה בסך
עם כל הילדים, מבית ההבראה, חזרה לבית הילדים,
ועציץ בידיה. סימן לט"ו בשבט,
כשהשיר "באנה, באנה, הבנות..." נישא בפיכן.

גם הבלון שאבד לך אז, עדיין בלבך הוא.
התחברי לכאב האבדה, ילדה.
התחברי לכל מה שמחזיר לך את עצמך.

היי את הילדה, היי את התמימה.
היי את עם צמות השתיים, גם אם שערך קצר הוא.
אכן, בחלומותייך פתאום ארך לך שיער, ובראי
אינך מכירה את עצמך.
זו את.
נפשך היא הנשקפת לך באותה מראה, המראה את שערך הארוך.
נשמתך היא הנשקפת לך מתוך אותה דמות שלא דומה לך כביכול.

את נשמה רכה שלי, אוסף אני אותך אלי, באהבה.
עוטף אני אותך באור יקרות, בחום לבי.
שומר אני עלייך מכל משמר, כי אותך אוהב,
כי את בחירתי.
את ילדתי, עם צמות שתיים, וסרט קשור לתפארת.
את ילדתי שלי, שהלכה לאיבוד, אי שם בתעלות החיים.

הנה את, מצאתיך.
יד ביד נלך, לא אעזבך הפעם.
כי שלי את, ואני שלך.
אלווה אותך בדרכך,
גם אם לא סלולה היא.

ובדרך הקוצים והדרדר, אהיה לך למשען.
בהגיעך למקום מבטחים אוסיף ואחבקך
תרגישי את חיבוקי.
כי חיבוק אוהב מרגישים גם אם אין רואים.

אז לכי לדרכך, ילדת צמות שתיים.
לכי בתום ואמונה.
לא תיפלי יותר, ילדתי,
שומרך אני מכל משמר
זו הבטחתי, אותה לא אפר.