ואם יש צדק בעולם הזה
ואם יש הבנה בעולם שכזה
ואם יש טיפה של אכפתיות
היכן זה?

ואם אתה זה שכל כך מתאים לי
ואם אתה זה שכל כך רוצה בי
אז איך זה  שזה לא זה
פשוט לא ?

ואם עדיין יש בך טיפה  של אכפתיות
ועדיין יש בך רגש כלשהו
אז למה  אני מרגישה כל כך לבדי
גם כאשר אתה מנסה להיות איתי?

כנראה שאני כבר לא אבין...
ואולי אני כבר לא רוצה מלהבין
עייפתי מלהתמודד עם דברים
בחיי

רוצה אני לפרוש כנפיים
רוצה להיות שם במרומים
רוצה לראות את השמחה
ואת האושר שיש לאנשים.

אני יושבת כאן בשקט ומחכה
מתי יקרה הרגע
שבו אני ואתה...