גיל רוזנטל / ברחובות של תל אביב |
כל הדלתות סגורות מזמן.
היום נמשך אל תוך מחר,
אבל הכול אותו דבר.
אין לאן ללכת,
האורות כולם כבויים.
השמים התכסו,
בשמיכה של עננים.
והמים עכורים.
אין לאן ללכת,
ברחובות יש רק ניידות.
אנשים חמושים,
מסתובבים סביב.
ברחובות של תל אביב.
אבל אתך,
ברגע קטן של שקט,
הכול נעלם,
לתוך הלילה השחור,
והעולם שמסביב,
נשאר מאחור.
יש רק אותי ואותך,
ועוד מעט גם זה לא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|