|
ולכבודך הגשם יורד שוב ואתה לא כאן
בלילה מתחת לשמיכה אני כבר לא נושם
וכל הסערות האלו רק נושבות ורודפות אותי
עכשיו טוב וכשאתה אתה מתקשר אז אחרי השיחה
אני שוב לא מדבר ורק חושב מחשבות בשקט..
וזה השקט שלפני הסערה שבאה רק בשבילך
כדאי שתהיה איתי
וזה הריח של הגשם האחרון, שיורד... שמכאיב לי
וזה עוד רעש של ברד מכה, גשם שוחף
והבכי של שנינו.. אבל הוא מאושר ואני כבר נגמר
חסר כוחות ועזוב..
לכבודך.. הכל רק בשבילך
השקט רק למענך ובגללך..
ואיפה אתה אחרי כל זה?
עכשיו אתה צוחק ולא רואה אותי
וזה השקט שאחרי הסערה
אני כאן, כבר לא בגללך
וזה השקט שאני בחרתי
עכשיו אני מרגיש משהו אבל הוא לא מספיק
הוא מספק אותי בכלל, ואני פוחד.. |
|
|
אם, נאמר, משני
מקומות שהמרחק
ביניהם 130 ק"מ
יצאו זה לקראת
זה שני רוכבי
אופניים, והרוכב
הראשון יצא בשעה
6:00 בבוקר
במהירות של 20
קמ"ש, בעוד
הרוכב השני יצא
בשעה 9:00 בבוקר
במהירות של 15
קמ"ש, אתם
חושבים שהם
יספיקו לראות
בטי המכוערת?
-המתעניינת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.