ספיר שי / לקחתי נשימה |
לקחתי עמי את כל המצרכים הדרושים
סיפורים אין ספור, בכי דמעות וכאב
חיוך של ילד קטן ואוהב
חיוך של אמא, מבט של שמחה
זוג ידיים ואמונה.
פקחתי עיניים.
נבהלתי.
לקחתי נשימה, בדרך חזרה למוות..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|