|
בלילות
אני שותה שלווה
עד לשיכרון
השלווה שלי נדרכת
מאשכולות גדולים וכהים
של שקט
תוססת שנים
במרתפי שיממון קרירים
ים הטיפות המרות
נגדש וגואה
ולחופו אין מציל. |
|
|
אני לא מסוגלת
לכתוב פוסט-
מודרניזם
ונונסנס כמוכם,
מצד שני, אם אתם
כותבים נונסנס,
זה אומר שאתם גם
חושבים נונסנס?
עוד אחת עם רגשי
נחיתות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.