שתי דמעות שקופות
תואילו בטובכם לסחוט
למעני
על הקבר הטרי.
שתי דמעות בלתי מובחנות
שיתערבבו עם הגשם
הרי אני לא אמות בקיץ.
אלו לא יהיו השמיים שבוכים עלי
כי אם חשרת עננים.
חורף, הרי.
כי לא אמות בקיץ.
בקיץ חם מדי מכדי לערוך הלוויה.
ולא ארצה להקשות עליכם.
כה מתחשבת,
כה עדינה.
עם זאת
רק שתי דמעות.
הו, כמה חבל.
לשם הנימוס, כי ככה מקובל.
וכשאהיה לגוף אחד
עם התולעים,
ברגע שאגע באדמה
תהיו כבר על הכביש המהיר, בחזרה.
מקלחת, קרם גוף, סבון בריח יסמין
תשטפו את כל זוהמת בית העלמין.
והקלות הכה הבלתי נסבלת של המוות שלי
תהיה קלה עוד יותר
ומורגשת
כשתכוונו בין העיניים
(אלה שהזילו רק לפני רגע שתי דמעות תנין)
ותירו לעצמכם בראש.
וזה יהיה הנצחון הקטן שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.