[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניר בנש
/
השדים הירוקים

חיפה זו עיר של כדורגל. ת'אמת,  מה עוד יש לעשות כאן?.
אפילו בשם חיפה מסתתרות המילים חי פה. לא נהנה, לא מבלה אלא
פשוט חי.
ים, שמיים, קצת נוף וזהו. אל תבקש יותר, כי לא תקבל.
קצת לפני שסוגרים את השבת ולפני שהזונות של רחוב העצמאות
פותחות את הרגליים, כולם מגיעים להצגה הראשית בקריית אליעזר,
במיוחד אם מדובר בדרבי. בדרך פוגשים מספר שוטרים, שמשחקים אותה
אה- לה קלינט איסטווד על הסוס. מנסים לדלג בין השלוליות והחרא
של הסוסים, כשהאוהדים מהטריבונה שמעל משחקים איתך "בול-פגיעה"
של יריקות.
כדורגל- אבולוציה של המלחמות הקדומות. שני הצדדים חדורי
אדרנלין ובירות ניצבים זה מול זה, כל אחד תחת דגלו, יודעים כי
מי שיישאר עומד אחרון, יוכרז כמנצח במלחמת הצבעים. האקט הפיזי
הזה של כולם מול כולם עד הסוף המר או הגרסה הישראלית "יאללה
מכות, יאללה" מוסיף קצת דרמטיות לסיטואציה. לא כמו היום,
שבלחיצת כפתור אתה משמיד עם ומשאיר רק אמבות.
כמו שהתחלתי לספר היינו בדרך למשחק, אני וזיו. קנינו גרעינים,
"שתיים בחמש"  כי תמיד יש מה לעשות איתם. לזרוק כשמישהו מסתיר
לך או כשאתה מתעצבן על העגלות במגרש או פשוט לאכול אותם
ולהעסיק את הפה בין הקללות. חיכינו להיכנס, עומדים בתור כמו
ברוסיה, כי הסדרן אוהב שמחכים בשבילו. הייתי כולי ירוק, אפילו
התחתונים בשביל המזל. זיו החליט להיות נייטרלי, כי בעיתון לא
הצליחו להחליט מי ינצח אז הוא החליט ללכת על בטוח. נצמדנו
לגדרות כמו בגן חיות, משחררים את כל האגרסיות. יש כמה, שלא
יסתפקו בכך ויחכו לבית להוציא הכל על האישה. כולם מתווכחים עם
כולם, את מי להכניס ואת מי להעיף קיבינימאט, כי כאן ביציע כל
חכמולוג הוא מאמן בפוטנציה. אף -אחד לא מסכים עם אף- שני ורק
לגבי עניין אחד יש הסכמה לאומית. השופט בן- זונה.
שריקה. מחצית. הירוקים שוב בפיגור והפעם מדובר לפחות בפיגור
שכלי לפחות. זיו רצה להשתין ולא רציתי להחזיק לו, אז שלחתי
אותו לאחוות הגברים להשתין על החומות." יא בן- זונה, מה אתה
מחייך. עשרים שנה תקענו לכם ועכשיו אתה מחייך" צעק לזיו עבריין
ירוק שהפך לאדום מעצבים. "עזוב אותך אחי, כולנו כאן ירוקים"
ניסה זיו להרגיע את איש האבטיח.  "רק חסרה לך הגלימה האדומה
ונעשה ממך סופרמן" החזיר לו העבריין והשתין לו על הרגל. זיו
התחיל להילחץ " צ'מע, אני לא מחפש צרות, אני ירוק בדם". "ירוק
בדם, אה! יא מניאק, תיכף נראה" אמר ושבר עליו בקבוק בירה. הדם
החל להשפריץ לכל עבר. "שקרן! זה אדום, ידעתי" הוא המשיך לחתוך
אותו. זיו נפל על הקרקע המצחינה והתחיל לחרחר.
שריקה. מחצית שניה החלה. עשרים אלף אוהדים צועקים ואף אחד לא
שומע את זיו. ירוק, אדום, אדום, ירוק. הצבע האחרון שזיו ראה
היה שחור.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אז... אתה
הולך לנגן
בחליל?"

מתוך ספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
"זיון" מבלי
ממש להגיד את
המילה."


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/9/01 13:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניר בנש

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה