"להוריד את המים" אתה חושב לעצמך.
"החתיכת פלסטיק- זו ההמצאה הגדולה.
את כל החרא, את כל הלכלוך
פשוט שוטפים ברגע
והריח הטוב הוא רק בונוס"
ובחיים מה כבר אפשר לעשות?
ללכת לפסיכולוג ולזיין את השכל למי שלא אכפת לו ממך.
אם כבר לזיין ובכסף, אז עדיף מישהי אחרת, כי אם כבר הקופה
דופקת אז לפחות שתהנה.
אתה מרגיש שזה מחלחל ומציף אותך.
10% דם והשאר דיכאון, שאתה מנסה להחליפו באלכוהול משובח.
לא יודע מאיפה זה נחת עליך וכמה זמן הוא יישאר, אך אתה יודע
שהוא ישנו.
אולי זו העונה? אתה שואל את עצמך.
חורף זו עונה אינטיליגנטית, כל אחד בסוודר ומשקפיים נראה
מינימום הוגה דעות צרפתי וזה מחייב. מחייב אותך פתאום לחשוב
ופה אתה נופל בפח.
יושב בבית, בכוך המוגן כשמסביב ברקים, רעמים והגשם, שהחליט
למלא סופסוף את הכינרת, מוריד את האפור מהעננים ישר לתוך הלב
שלך והמחשבות פשוט יוצאות מהחורים. למה אתה תמיד צריך לנתח
הכל? אתה מטריד את עצמך בשאלות. למה זה לא יכול להיות כמו
בקיץ, עונה פרחית שבה אתה חושב רק על איך שאתה נראה, איפה
המסיבות הכי טובות ואיפה לעזאזל כל הכוסיות שהבטיחו לך?
נתלה על כבלי הטלפון כמו בגלגלי הצלה ומחפש קשר עם העולם
החיצון. מקשקש עם רבים וטובים אבל בסופו של דבר כמו תמיד נשאר
ל-ב-ד. הפסקת חשמל מגיעה כמו שעון שוויצרי בדיוק עם הגשם. מגשש
את דרכך בתוך האפלה, מחפש את הנרות שנשארו מחנוכה של השנה
שעברה כדי לשפוך קצת אור על המצב.
אפשר למצוא הרבה מטאפורות למצב, אפשר לנסח במילים גבוהות
ולהוסיף עוד מספר מילים בלעז, אבל בסופו של דבר הכל אותו דבר,
נשבר לך הזין וכדאי שאף- אחד לא יציק לך היום.
"להוריד את המים" אתה חושב לעצמך
"החתיכת פלסטיק- זו ההמצאה הגדולה.
את כל החרא, את כל הלכלוך
פשוט שוטפים ברגע".