אני כוכב
מביטה על כולם מרחוק לא אומרת דבר
לפעמים רואים אותי נופלת

אני ירח
משתדלת להאיר את הדרך לאלו שלא מוצאים אותה
לפעמים לא מאירה אותי ענן מסתיר

אני ממחטה
סופגת בכי תמרורים מלטפת ואומרת שהכל יעבור עד שבעצמי סחוטה
אני בדיחה
מחכה לראות חיוך גדול ויפה על פניהם של עצובים כשבעצמי עצובה

אני מסטיק
בהתחלה מתוקה נלעסת ואחר כך כשמרגיש שאין כבר טעם בי- נזרקת
אני פח
סופגת את כל הזבל שיש לאנשים להגיד ולעשות, שותקת
אני נר
מקרינה חום לסביבה עד שהיא מכבה אותי עם הרוח
אני נייר
מקשקשים עלי בצבעי גואש מה שרק רוצים
אני חול
מורכבת מכל כך הרבה גרגרים ואם מישהו דרך עלי העקבה נשארת
אני מחט
לפעמים אני תופרת בעדינות אך לפעמים דוקרת

אני עקיצה
מציקה מעט וככל שמגרדים אותי כך יותר כואב
אני זכוכית
בקלות נסדקת, בקלות נשברת
אני רוח
גם אם לא בדיוק רואים אותי, אני שם

אני מצלמה
תמונות נאגרות לי בזיכרון תמונות של רגע נתון שאותו לא אשכח
אני אוירון
מרחפת בין העננים עם כל כך הרבה רגשות בפנים שמסתכלים לי דרך
החלון

אני חוט
חזקה ואיתנה אך ככל שמותחים אותי אני עלולה להקרע
אני סרגל
ישרה מאוד אך לעיתים כמו בן אדם גם אני מסוגלת להישבר

אני יותר מדי דברים
יש בי כל מיני צדדים
מי שחושב שמכיר אותי עד הסוף טעה
כי הוא מכיר רק מה שאני מראה