|
מתלמיד צעיר
עם כובע מצחיה
הפכתי ללוחם
חבוש בקסדה
העיפרון בידי
התחלף לרובה
עורי הדק
נעשה עבה
המשחק שהיה
במחשב בכאילו
הפך לאמת
גם הרגתי אפילו
החזירו בי אש
אני לא מתרגש
כי גבר אני
דמי יקרש
זיכרו נא אותי
אנשי הצבא
הגעתי כילד
עכשיו מצבה
שיר זה נכתב בתקווה שלא יהיו עוד חללים במדינתנו |
|
|
התחילו לכתוב לי
כאן אנשים
והזדהו בעדות
הוירטואליות
שלהם. נראה להם
שכאן זה מרכז
הקליטה?
אז קראו כאן
לדמויות לפי
אתוס. טעו. לא
נורא. אין
לאנשים דמיון
כנראה.
אחד שמאשר את
הסלוגנים ונגד
אתוס כמאפיין
דמות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.