נטוע בי עדיין זכרון החלום-
להיות אזרחית גן עדן,
כאן, עלי-אדמות.
בינתיים חשה רק כתושבת ארעית
המשתוקקת להגיע למחוז הסופי
של אושר אישי,
לכוון את גורלי
לראות היום דברים
שמחר, בכלל לא יהיו קיימים,
לא להיות עוברת אורח, צועניה
נדה בין חוסר-ודאות לתקווה.
ובינתיים, חיה ואוספת
רגעים של חסד,
מתת גורלי
שאיננו בידי.
11/06/05 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.