ענבר שחם / תעשי אמבטיה קרה |
ההד בין החרסינות
כשהקור צונח מתחת לאפס
לא שומעים את הדמעות
הלוואי שהייתי טובעת
המים יבלעו אותי
ייקחו אותי ככה
לאט לאט
גוועת
זכוכית שבורה והדם
כל כך אדום
ממלאת את האמבטיה
בחתכים של שיגעון
זכוכית שבורה
והדם
אוי הדם
המים על העיניים
הידיים הקרות
פרקים של זכוכית
הציפורניים הקרועות
אתה פוגע בי אני נאלמת
אתה שותק
לאט אני בורחת
דומעת הלאה
מחכה שיעבור
נשטפות ממני חרטות ושאלות
שלא אמרתי בזמן
אני לא יודעת מה אני רוצה
שאולי פשוט
תיקח אותי
ככה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|