דפנה ליבוביץ / שוד הצער הגדול |
כשהוא פרץ, הצער
בחצות
בסערה שאף אחד
אינו יכל לחזות
היה זה אתמול
כשהצער שדדני
דרש בכופר הדמעות
בתחילה להב הזיכרון
והחרדה
איימה לחדור ונכשלה
"הכיצד צץ שריון קשקשי יהלום המכסה את לבה?"
שאלה
שריון גאווה הוא זה
שאין יקר כמוהו בכל העולם!
יחסום כל צל רחמים עצמיים שבי קיים
אך הלהב ערמומית היא
וצרה
ככל שקטן השטח
יותר קשה היא הפגיעה
אנא אמור
לי צער
רק דבר
אחד
לפני המכה הגדולה
אמור
לי צער
האם הייתי
בת ערובה
ראויה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|