את יושבת כותבת עוד איזה שיר
או סיפור עצוב מתוך הנשמה,
ומתחתייך נמצא הכאב הגדול
מאותו אהוב שעזב.
לא משנה כמה זמן עבר
את אותו לא מצליחה לשכוח,
אבל עכשיו אינך בטוחה זה מקנאה
או שאת מתאהבת בו מחדש?
ועכשיו את רוצה אותו?
או פשוט רוצה לקחת אותה ממנה?
ועכשיו את סתם יושבת פה וחושבת עליה...
וחוזרת שוב על אותם השורות והשאלות ללא הסבר.
ועכשיו בגללה אתם לא יחד?
או שזה בעצם את זו שאשמה?
ולמה פתאום עכשיו נזכרת בו ובוכה את בגללו?
שאלות שאת יושבת פה ושואלת את עצמך
ותשובות שמתעוררות לך בראש ללא מענה.
מתי זה יגמר? ואמצע את התשובות?
מתי הוא יחזור אלי? לזרועותי החמות?
האם זה הכאב שממשיך לי בלי הפסק?
ואת שוב צריכה אותו עכשיו?
ואם שמת לב שזה עתה,
ממשיכה את בשאלות אין סוף?
ילדונת אז בואי תקשיבי לי עכשיו,
דבר אחד נכון מכולם ילדונת את התשובות,
שאת מחפשת רק את יודעת עמוק בתוך ליבך. |
