אתה זוכר את אותה הפעם שהפתעתי אותך?
איך שמחנו האחד בשנייה.
זו הייתה שבת עם שמש חמימה של חורף, כמעט אביב.
בדרך אליך נישאו במחשבותיי שדות של כלניות אדומות וביישניות,
שדה כלניות נצחי, פורח.
אותה שבת שהפתעתי אותך, היו לנו כל כך הרבה שמות לאהבה שלנו.
היום הנצח התחלף בשקט, איננו מחליפים בינינו ולו מילה אחת.
עתה מה שנותר לי זה זיכרון ומחשבה.
הדרך אליך חקוקה בזיכרוני, אך שוב לא אפנה בה.
האם אתה זוכר את אותה הפעם שהפתעתי אותך?,
האם עודך זוכר אותי?.