עדיין אינני רוצה
להגר למדינה
הזאת של חתונהוילדים

למרות שיש לי שם המון חברים
ונהיה קשה יותר לשמור
על יחסים דיפלומטים

השפה שלהם משתנה
גם בגוף
פתאום הפרטים הקטנים
מולכים
אפילו השעונים משתנים
ג'ט לאג מתמיד

היומיום שולט
"האנחנו" וה"ילד" וה"חגים" ועוד מילים משונות
וכל ההתעסקות הזאת
עם סקר דעת הקהל המחמיר
להם נראית יופי
לי נראית טירוף

עדיין אינני רוצה דרכון
לחתונהוילדים
יש לי כאן כמה עניינים
גם ציבוריים
לפני שאני מתעסקת
רק בחייםהפרטיים

הייתי מוכנה לכמה ילדים
אם היינו נשארים פה
אולי לגדל אותם עם משה ומיכל
ואמא שלי גם

אבל כל ההגירה הזאת
נראית לי עכשיו קשה
שוב להיות עולה חדשה
להתחיל לחפש חברים
בעיקר על סמך זה
שהם עוסקים בטיטולים

אני עדיין לא מהגרת
אולי יש איזו דרך אחרים
לראות את הגנים
כמו סדרה בהמשכים

לטעום מארוחת הבוקר
של אלוהים
מבלי להגר למדינת חתונהוילדים

יש לי מספיק מה לסדר
במדינה שלי

מוקדש למיכל גרינברג
28.5.05