אני עוזבת, זה לא קשור אליך,
כדי לראות אם יש חיים, אחרים, טובים, ברורים, ובלעדיך...
ולא חושבת, קשה לחשוב עליך
כי הלילות כל כך קרים, והקולות בפנים אומרים,
השארת לבבות שבורים, שם אחריך.

לקום בבוקר, לפתוח את העיניים,
להיות לבד על המיטה, להסתכל מהחלון על השמיים...
לשרוף תמונות ולא לחשוב על הפרידה,
להיות ציפור שעפה, חופשיה ואבודה.

אני עוזבת, זה לא קשור אליך,
כדי לבדוק אם יש חיים, אחרים, שונים, ברורים, ובלעדיך...
ולא חושבת, קשה לחשוב עליך
כי האמת כולה שקרים, והקולות בפנים אומרים,
רוצה לראות את הדברים, שם אחריך.

ביום של שמש, על הריצפה בחדר,
אני בוכה בלי הפסקה, אומרת לעצמי:"יהיה בסדר..."
לחזור אליך זה עוד רעיון סתמי,
אומרים שאני מוכרחה לחזור קצת לעצמי.

אני עוזבת, זה לא קשור אליך,
כדי לראות אם יש חיים, אחרים, טובים, ברורים, ובלעדיך...
ולא חושבת, כי זה קשה לחשוב עליך
כי הקירות  עליי סוגרים, ויש יותר מדי שירים,
שמזכירים את החיים,שם אחריך.

ואם אני מרגישה לבד, אז בוא ותחבק אותי חזק,
לא רוצה להיות עוד רגע עם עצמי.
זה רציני, כשאין אף אחד אז בוא ונשחק את המשחק;
"מי עוזב את מי?!"

אני עוזבת, זה לא קשור אליך,
כדי לראות אם יש חיים, אחרים, טובים, ברורים, ובלעדיך...
ולא חושבת, קשה לחשוב עליך
כי הלילות כל כך קרים, והקולות בפנים אומרים,
השארת לבבות שבורים, שם אחריך.