זהו שיר שנכתב לאלו ששכחו לאהוב.

עכשיו הם לבד,
כל אחד בדרכו
דרכיהם התנגשו
ועכשיו הן התפצלו
כל אחד בחר נתיב שונה
ומה שנותר להם לעשות
זה להיעצב ולבכות
על כל הטוב שהיה ונגמר
על הזיכרונות
שהיו ונשכחו

ובעוברם ברחוב,
הולכים זה מול זה
וכמו שני זרים לחלוטין
מתייחסים אחד לשני
קרירות עזה נשלחת,
במבט של עיניהם,
ייאוש ואכזבה מתנוססים באויר

האם עוד יהיה סיכוי,
סיכוי לשנות
את כל מה שקרה,
אולי ניסיון של חזרה?
האם האהבה פסחה עליהם
והשאירה אותם לבד בכוונה?

בודדים בין כל הזרים שבעולם..