|
הימים החולפים
לא דוחקים בדמותך
מבטים חטופים
מזכירים לי אותך
השמים שמחים
כי עכשיו הם איתך
הן רוצים אנשים
להיות כמותך
מאורות אחרים
דועכים מול אורך
רק אחת עוד לחוש
את מגע חום גופך
געגועיי אש תמיד
ולנצח
שלך. |
|
|
ואז כולם, אבל
כולם מתו. ואז
כולם, אבל כולם
מתו עוד הפעם.
ואז עוד הפעם.
ועוד.
תיאטרון האבסורד
של יונסקו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.