היא בכלל לא רצתה ללכת. אני שכנעתי אותה, אתה מבין. כי סתיו
משגעת אותי כבר שבועיים. סתיו זאת הבת שלי, וכבר שבועיים היא
מנדנדת: "רוצה לונה פארק, רוצה לונה פארק". לא התחשק לי ללכת
לבד אז במקום להעיר את דני ולהתווכח איתו, אז התקשרתי אליה.
היא אחותי הקטנה ולא ממש בא לה לקום בשבת בבוקר ולהידחף בין
המוני ילדים. אבל הפעלתי עליה לחץ אחיות והיא נכנעה.
גם רציתי שתצא מהבית, תתאושש קצת, תחליף אווירה.
בהתחלה היה די נחמד והיא אפילו עלתה על חלק מהמתקנים עם סתיו.
אני ממש לא יכולה לסבול את זה. אבל אז ראינו את עופר וזה הרס
לה את המצברוח. עופר, נו החבר שלה לשעבר. היא נפרדה ממנו. אבל
הוא לא היה לבד. אני לא חושבת שהוא ראה אותה. בטח לא באותו
רגע. אבל פתאום היא אמרה שהיא הולכת לשבת שם מתחת לשמשייה.
ניסיתי לשכנע אותה שתמשיך עם סתיו אבל היא לא הסכימה. ככה היא.
פתאום אין עם מי לדבר. אז היא ישבה שם ואני הסתכלתי מדי פעם
לכיוון. ואז, אני זוכרת שהסתכלתי על סתיו ברכבת הרים והיא
נופפה לי ופתאום היא לא הייתה, טלי אני מתכוונת. בהתחלה חשבתי,
אולי היא הלכה לשירותים או לשתות משהו. אחר כך אמרתי לעצמי
שאולי סתם הלכה להסתובב. התקשרתי לסלולרי והיא לא ענתה. אמרתי
לסתיו שנלך לחפש אותה. לא רציתי להשאיר את סתיו לבד למרות שהיא
רצתה לעלות על הגלגל הענק. התחלתי להסתובב שם, חיפשתי מודיעין
או ביטחון. ואז ראיתי את עופר. הוא היה לבד ונראה קצת משונה.
שאלתי אותו אם הוא ראה את טלי והוא הביט בי במין מבט כזה מוזר.
ואז פתאום התחילו כל ההתרוצצויות והרעש ואני הבנתי שמשהו לא
טוב קרה והתחלתי גם אני לרוץ לכיוון, מושכת את סתיו אחריי.
המאבטח שהיה שם לא נתן לי לעבור, ואמרתי לו שאני מחפשת את
אחותי והוא אמר לי לחכות. והוא דיבר עם אחד החברים שלו שם ואמר
שמצאו בחורה שוכבת על הארץ ליד אחד המתקנים. וחושבים שאולי
אנסו אותה כי היא הייתה בלי תחתונים ומישהו ראה איזה בחור זורק
תחתונים לפח. אני כמעט השתגעתי. התחלתי לצעוק עליו שאני מחפשת
את אחותי ולא מוצאת אותה ואז באו השוטרים ואחר כך הגיע
האמבולנס ולקח אותה ואני חיכיתי לדני שיבוא לקחת את סתיו
הביתה, ומשם נסעתי ישר לבית חולים. ועכשיו אני מחכה לדעת מה
אומרים הרופאים. אפילו עוד לא הודעתי להורים, שלא ידאגו. היא
התינוקת שלהם. תינוקת בת עשרים ושבע.
עופר? אין לי מושג לאן הוא נעלם.

שום דבר לא מספרים לי. ואני לא אספר כלום אם לא יגידו לי מה
קרה. גם כן האימא המעצבנת הזאתי. רציתי ללכת רק עם דודה טלי
אבל היא נדחפה. יכלה להשאר בבית עם אבא ואז דודה טלי הייתה
נשארת איתי כל הזמן ושום דבר רע לא היה קורה לה. ואני רוצה
לדעת מה קרה ואיפה היא ולמה אימא שלי לא באה.
אני לא בוכה, זה סתם. ועופר החבר של דודה טלי, הוא מה זה אוהב
אותה. אני זוכרת שהם לקחו אותי לסרט, והוא כל הזמן החזיק לה את
היד, וניסה לנשק אותה והיא כל הזמן אמרה לו די. בגללי. כאילו
שאני ילדה קטנה. והוא התעצבן ואני ידעתי שהוא לא ירצה ללכת
איתנו לשום מקום יותר.
וגם שמעתי שהיא דיברה עם אימא ואמרה לה שהוא קנאי וכל הזמן
חוקר אותה לאן היא הולכת והיא לא יכולה לחיות ככה. אבל ככה זה
כשאוהבים. מקנאים.
ודודה טלי התעצבנה כשהיא ראתה אותו עם הבחורה הזאתי. אבל אני
ראיתי איך עופר הסתכל עליה. בדיוק כמו בטלנובלה שראיתי אתמול.
הבחורה הזאתי זה סתם. הוא אוהב רק את דודה טלי.  ואם אימא לא
הייתה אז עופר היה מזמין את דודה טלי לשבת בבית קפה ואותי גם.
והוא היה קונה לי מילקשייק שוקולד וניל. והוא היה מחזיק לדודה
טלי את היד ומסתכל לה בעיניים. וכשאימא שאלה אותו אם הוא ראה
אותה ראיתי שהוא דואג. וכשאימא צעקה על המאבטחים אני נורא
נבהלתי ורציתי שתיקח אותי הביתה.

אין לי מושג מה קרה. שבת בבוקר. ישנתי עד מאוחר, ופתאום ענת
מתקשרת ואומרת שטלי בבית חולים ושאני אבוא לקחת את סתיו הביתה
והיא נוסעת לשם.
עופר? בחור נחמד. שיחקנו ביחד כדורסל עד שהוא וטלי נפרדו. האמת
שהמשכנו לשחק גם אחרי זה אבל לא סיפרתי לענת. היא היתה לוחצת
עליי שאדבר איתו. ככה היא. כל הזמן דואגת לאחותה הקטנה. לא
מתחתנת. תישאר רווקה זקנה. ואני, בסך הכל שיחקתי איתו כדורסל.
פעם כשהתעניינתי, סתם האמת, רק למען הנימוס הוא זרק לי שאני
אשאל את טלי. אז ויתרתי. אבל ידעתי שענת לא תוותר אז לא סיפרתי
לה. עכשיו אני אפילו לא יודע מה קרה לטלי חוץ מזה שענת חושבת
שעופר קשור לזה איכשהו.

ידעתי שזאת הייתה טעות. אבל השירה הזאת מופרעת על כל הראש.
"בוא נלך ללונה פארק". בסך הכול הכרתי אותה ערב קודם בפאב.
הלכנו אליה, ולמרות שלא התכוונתי להישאר עד הבוקר, נשפכתי
לגמרי. ואז היא מעירה אותי ובקול מתחנחן כזה אומרת: "בוא נלך
ללונה פארק". רציתי ללכת הביתה אבל היא ממש הייתה עקשנית.
עקשנית חמודה כזאת, אתה מבין אותי?
אז הלכנו ללונה פארק. אני לא ממש זוכר איך זה היה. עלינו על
הגלגל ענק ועל עוד כל מיני מתקנים. שירה כל הזמן התמרחה עלי
והאמת שדי התחממתי עליה. אפילו חשבתי להתחמק איתה לאיזה פינה
רחוקה ולהשתעשע קצת יותר.
אבל אז ראיתי את טלי. היא ישבה שם מתחת לשמשייה והעיניים שלנו
נפגשו וידעתי שאני עדיין רוצה אותה. ושהפרידה שלנו הייתה טעות
וכל הזמן הזה שאני יוצא לפאבים ומשתכר והולך עם אחרות זה רק
בגלל שאני מתגעגע כל כך. אז אמרתי לשירה ללכת הביתה. היא
כיווצה את העיניים שלה בחשדנות אבל אמרתי לה שוב: "לכי הביתה,
נמאס לי". ממילא באנו עם האוטו שלה וחשבתי שאני אתפוס מונית,
אבל הייתי חייב לדבר עם טלי. אבל כשהסתכלתי שוב היא לא הייתה.
שירה ניסתה להגיד משהו אבל הורדתי את היד שלה ממני ופשוט הלכתי
משם. חשבתי שאולי טלי נכנסה פנימה לתוך הבית קפה אבל היא לא
הייתה שם. אז התחלתי להסתובב שם ולחפש אותה. ואז ראיתי אותה
עומדת ליד הכניסה לרכבת שדים. כל כך יפה. היא הסתכלה עליי ואני
הלכתי אליה. פתאום היא הסתובבה והלכה אל מאחורי הביתן. היה שם
מין חלל כזה בין שני ביתנים והיא עמדה שם במן פוזה מפתה, נשענת
על הקיר. כתפייה אחת של השמלה נשמטה לה מהכתף ואני נמשכתי אליה
כמו בקסם. "טלי", אמרתי אבל היא הניחה אצבע על שפתיי, משתיקה
אותי ואני נצמדתי אליה ונישקתי אותה. הידיים שלנו היו בכל
מקום. פתאום היא דחפה אותי ואני חשבתי ש... אונס? מה פתאום
אונס? אם כבר, היא אנסה אותי.
היא פתחה לי את חגורת המכנסיים וירדה על הברכיים ואני אמרתי
לה: "די טלי, לא כאן", אבל היא פשוט אמרה לי לסתום. ואז היא
התרוממה והסתובבה עם הגב אליי ואמרה לי לשתוק ולזיין אותה
עכשיו.
ונראה לך שיכולתי לעצור את עצמי?
ואז כשגמרתי היא הסתובבה אלי נישקה אותי כאילו אין מחר והלכה.
הייתי עם המכנסיים למטה. עד שהספקתי להתארגן היא לא הייתה.
התחתונים הקרועים? זה היא קרעה אותם. אני יודע איך זה נשמע אבל
ככה זה היה. היא השאירה אותם אז לקחתי וזרקתי לפח. אז ראיתי את
האיש ההוא, מהניקיון, מסתכל ומחייך. וחשבתי שאולי הוא הסתכל
עלינו כל הזמן. התחלתי לחפש אותה ואז פגשתי את ענת וסתיו ואז
התחיל כל הרעש והשוטרים והאמבולנס ולא ידעתי מה לעשות אז הלכתי
הביתה.

מה אני יגיד לך? הדברים שאני רואה פה, אם הייתי יכול, הייתי
כותב ספר. אבל אני כבר זקן וזה לא מעניין אף אחד מה שיש לי
לספר. אתה זוכר את הראש עיר הקודם? זה שאמרו אחר כך שהוא מתעלל
בילדים שלו? הוא היה... אה, זה לא מעניין אותך. הבחור והבחורה?
מאחורי הרכבת שדים? בטח שראיתי אותם. זוג יפה. אני כל יום בשעה
הזאת כאן אבל היום קצת איחרתי, כי אם לא הייתי מאחר הם לא היו
יכולים להיכנס לשם. בקיצור אני הגעתי ואז ראיתי אותם. מה אני
יגיד לך? יותר טוב מסרט. כשהיא הסתובבה הבחורה, בדיוק לפני
שהיא הלכה היא ראתה אותי, וחייכה. אחר כך הוא ראה אותי גם. מתי
הוא הלך? לקח לו קצת זמן לבחור להתארגן. מה אני יגיד לך? הוא
נראה קצת מבולבל. הוציאה אותו משיווי משקל הבחורה. עד שהוא יצא
משם, גם היא וגם הבחורה השנייה כבר היו רחוקות. איזה בחורה
שנייה? מה אני לא אמרתי לך קודם? היתה שם עוד בחורה שעמדה
והסתכלה עליהם. גם יפה. שיער שחור, כמו שאני אוהב. ואיך
שהבחורה של הבחור, נו זאת שהיתה איתו שם, הלכה, היא מיד הלכה
אחריה. אבל אני לא חושב שהם ראו אותה. יפה.

אף אחד, אבל אף אחד לא דורך על שירה מנור ויוצא מזה בלי כלום.
מה הוא חושב לעצמו העופר הזה? שאני לא ראיתי? יוצא איתי לבילוי
ואז זורק אותי בגלל בחורה אחרת? זנזונת. ראיתי איך עשתה לו
עיניים. פיתתה אותו, הביאה אותו לשם והוא כמו כל גבר טיפש
מתעוור מול זוג שדיים. עקבתי אחריו? בטח שעקבתי אחריו. מה אני?
טיפשה? לכי הביתה עאלק.
אז אחרי שהם הזדיינו כמו בהמות שמה מאחורה, אז אני הלכתי
אחריה, רציתי רק להגיד לה מילה. שככה לא עושים. שככה לא גונבים
בחור של מישהי אחרת. אבל היא צחקה. היא צחקה עליי ואני הכנסתי
לה אגרוף מהעצבים. ופתאום, אני לא יודעת איך היא איבדה את
השיווי משקל ונפלה וקיבלה מכה בראש ואני ברחתי. אני לא
התכוונתי לעשות לה כלום. רק לדבר איתה וזהו.

אין כמו אחותי הגדולה. כמה שהיא לא מנסה תמיד יוצא לה הפוך.
אני רציתי ללכת לבד עם סתיו. אבל היא? חס וחלילה. היא צריכה
לבלות זמן איכות עם הבת שלה. אז תלכי לבד. אז יהיה לה משעמם.
נודניקית. אם היא לא היתה באה אז אני לא הייתי משתגעת עם עופר.
בכל זאת אני אחראית. ילדה ועניינים. ואז המופרעת הזאת לא היתה
נטפלת אלי. נכון שהיא לא אשמה, אחותי אני מתכוונת, שעופר מצא
איזה משוגעת להתעסק איתה אבל זה פשוט יצא ככה. אונס? חס
וחלילה. עופר המתוק. כל כך רציתי אותו כשראיתי אותו בלונה
פארק. ידעתי שאם הוא יראה אותי יושבת שם זה ישפיע עליו והוא
יחפש אותי. אני יודעת בדיוק איך הראש שלו עובד. אז רציתי קצת
לזכר ימים עברו. מה יש? מגיע לי שיהרגו אותי בגלל זה? כמעט
הרגה אותי הפסיכית. די, הראש שלי מתפוצץ מכאבים. אין לי כוח
לדבר יותר. אי אפשר מחר? רק תדאגו שלא עופר ולא המופרעת הזאת
יתקרבו אליי. אתם יכולים למסור לה שהיא יכולה להיות רגועה. אני
מעופר נגמלתי והוא כולו שלה.

ראשומון בלונה פארק. הסדנה ה-56