|
אז זהו השיר הראשון שאני מכניס לפה, ישן מאוד, מלפני כמה שנים,
והוא נכתב על בחורה מיוחדת במינה באותה תקופה...
היום יש לשיר סוף שונה. אולי אני אגלה לכם אותו פעם
השיר שנכתב הוא סיפור די רגיל
על גבר אישה אתם יודעים איך התחיל
נפרדנו פתאום זה היה הגיוני
אך הטעם בפה נשאר ממשי
התסריט הוא קצר ונוגע ללב שממנו אפשר שוב להתאהב
התחלפו העונות השתנו הצבעים
כל אחד בדרכו המשיך בין השנים...
בין השנים...
עם חיוך מקצועי וחיפוש אחר דרך
התבגרנו מבלי להבין מהו ערך
נסחפים למקומות מלאי צבע וטעם
נזכרים לפעמים מה היה לנו פעם
ופתאום נפגשים צוחקים מדברים
מנסים להבין מה אנחנו אומרים...
התסריט הוא קצר...
מסתכל בעיניה והיא בשלי
רואים רק צבע לבן קטיפתי
כן כן זה מתקבל על הדעת
אולי גם בסוף תגיע טבעת...
מילים ולחן:אסי שנהב |
|
|
הוא אדום, אך
מדוע? זאת לא
נדע.
הוא כועס? או
חולה? הוא מזרון
הפלוגה?
ציפורן חודרת עד
אמצע השוק?
מתוך המעיים
יוצא לו תינוק?
אמא ברחה עם חבר
לבגדד?
ואולי סתם קרא
איזה סלוגן
נחמד?
הוי האיש האדום,
האדום שבצד
נחיריך מופנים
אל עינינו לעד
צפונותיך
כמוסות, לא כבוד
תבקש
הוי האיש האדום!
תגיד, יש לך
אש?
זוזו לסטרי, רגע
לפני הצתת
הרייכסטאג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.