אז לכולנו יש עבר
ולכולנו זה מציק
אבל זה כבר מתחיל להימאס.
הפכתי לאובססיבית בקשר לאותו עבר
בקשר לאותה בגידה
בקשר לשקרים והסיפורים והאמון העיוור
בקשר לניסיונות הנואשים להתאבד
בקשר להערכה העצמית הנמוכה
בקשר להתבגרות
למעבר הלאה
ושוב
לנפילה
זה כבר נמאס שכל דבר קטן מזכיר אותך ואת מה לעשית
את איך שיכולת בכלל לחשוב לנפץ לי את כל החלומות שהיו לי לגבי
הקשר הזה
את העובדה שבזמן שהיית איתי היית עם עוד שתי בנות אחרות
והיה לך טוב
היה לך הרבה יותר טוב מאשר איתי
ואני חייתי באשליה בינתיים
שהכול הולך להסתדר בסופו של דבר
למרות שראיתי הכול בעיניים שלי
למרות שמול הפרצוף שלי דיברת איתה בטלפון,
אמרת לה מילות אהבה
מילות אהבה שאני הייתי צריכה לשמוע
בזמן שאני מקיאה
בזמן שאני נופלת
בזמן שאני מדממת
בזמן שכל כך, כל כך הייתי צריכה אותך
נמאס לי כשכל פעם שאני אשמע אחת מהאותיות שנמצאות בשם שלהן אני
אזכר בהן ובעובדה שהן ידעו שאנחנו ביחד
ובכל זאת רצו אותך וגררו אותך לבגוד בי
למרות שזאת לא הייתה רק אשמתן
למרות שאני מאשימה אותך
למרות שאני בעצם מאשימה אותי
שנתתי לעצמי את הרשות הטיפשית הזאת להתאהב כל כך!
לתת לך הכול בשביל לקבל סכין בגב!
בשביל להרוס אותי!
בשביל שביומולדת שלי אני אגלה הכול!!!
שביומולדת שכל כך רציתי לברוח ממנו כדי לא לחגוג איתך ועם
כולם!
גם כן לחגוג!
כל הערב הסתרת את הפלאפון שלך כדי שלא אראה את אותן הודעות
שהעלו לך חיוך על הפרצוף
חיוך שאני מזמן לא ראיתי
חיוך של אושר
אז בדיוק כמו חלום
אמצע הלילה
אני מתהפכת במיטה הלא נוחה שלך
לא כי היא באמת לא נוחה
אלא כי היה לי רע! כל כך רע!
ובדיוק, בדיוק כמו בחלום אני מתיישבת על המיטה
ורואה את הפלאפון שלך מהבהב
סוף סוף הוא לא היה מוחזק בידיים שלך!
סוף סוף חופשי לידיים שלי, שאני אוכל לגלות הכול
"התקבלה הודעה חדשה"...
ואז גיליתי הכול...
אני בחיים לא אשכח - לא משנה מה, היא עדיין תאהב אותך יותר
הא?
ככה היא כתבה לך בהודעה, שהיא תאהב אותך יותר
אז מה..?
היו כבר מריבות על מי אוהב יותר???
נפלתי על הרצפה
הכול היה כל כך שחור וקר
אלוהים כל כך קר!
איך אני עוד מרגישה את החושך והקור הזה כל פעם שאני נזכרת!!!
איך שחררתי זעקה קטנה כמו חיה פצועה כי אפילו לבכות כבר לא
יכולתי!
רצחת אותי באותו רגע!
ואז כמובן התעוררת... רצית לחבק אותי הא...?
לאסוף אותי לידיים שלך, לתת לי את ההרגשה שאני בידיים הנכונות
שהכול בסדר
רצית לתת לי אשליה
אני בחיים לא אשכח...
לא אסלח..
כמו חיה פצועה, שחררתי זעקה
מה ביקשתי כבר?
לקבל אהבה כמו שנתתי?
שמישהו יציל אותי מהחור השחור הזה?
אני רוצה למות כל פעם שאני נזכרת בזה
כל פעם שאני נזכרת איך הכול היה מול העיניים שלי
והתעלמתי
כל פעם אני נזכרת איך נתתי לך הכול
ואיך נתתי לזה לקרות
קיבלת הכול ממני
הכול
אז כל מה שנשאר לי לשאול זה בעצם....
למה? |
