אמא,
אתמול ראיתי כוכב
לא נוצץ ולא גדול
סתם כוכב בתוך התכול
כוכב כהה
לא מזוהה
כוכב שרק אני רואה
הוא לחש לי משהו, אני לא יודע אם אני יכול לגלות
אבל זה היה משהו שגרם לי לצחוק.
נכון זה לא יעזור לך כל כך
כי את לא מכירה אותי כך או כך
את לא יודעת מתי אני בוכה
ואם אני מוכה
רגשי אשמה או סתם בדידות
אני סתם משהו תלוי על חוט
כואב לי את יודעת?
את בכלל שומעת?
למה שתדעי
אליי את אף פעם לא תתחברי
כואב לי ועצוב
ואני מרגיש רקוב
האדמה אט אט אותי מעלימה
ואני משלים עם המזימה
אני יושב לי מבולבל
לא מבין אומר חבל
על זמן שאזל
ועל חז"ל
אני מביט לי במראה
לוקחת לי בדיוק שנייה
להבין מי אני בכלל
ואיזה מין אדם
אז אני סתם בן אדם מטומטם
שלא רוצה לעשות עם עצמו כלום
לא לשבת
לא לקום
אני גם לא רוצה להיות נחום תקום
אני רוצה להיות שום כלום...
את בטח שואלת את עצמך למה לא אמרתי
למה אף פעם לא דיברתי
אני תמיד דיברתי זו את שלא הקשבת
את פשוט ברחת
לא האמנת
זו רק את
כשאני אמרתי את ליגלגת
וכשאני צעקתי
את התרחקת
את סתמת
את הרחקת
ואז שתקתי
ואז סתמתי
ולאט לאט נעלמתי
ברחתי אל הכוכב
והרגשתי בודד
לא דיברתי יותר עם אף אחד
אני עדיין בכוכב
כי לא סילקו אותי ממנו עכשיו
כבד לי
עייפתי
אני רוצה ללכת
ועליי את לא סומכת
אני רוצה לצרוח כמו פעם
רוצה להרגיש ולהיות נאהב
לא להרגיש את "אף אחד"
אני מכיר אותו
את "אף אחד" הזה
הוא נמצא על הכוכב
בערך מהסתיו
אז עצוב לי עכשיו
ואני די נעלב
כואב לי ואני כאוב
רוצה ללכת ולא לשוב
אמא שלי את יודעת כמה זה חשוב
וזה נושא מאוד עצוב
אני ילד דפוק
ועליי זה חקוק
וזה ממש ממש בדוק
ירד לי דם
והלב נדם
ואני כבר לא אדם
אהבתי ושנאתי
וכל היום את עצמי היכיתי
ועצוב לי
וקר
אני בן אדם כל כך ממורמר
אני די מכוער
ולא ממוזער
לבי צורח
ונשמתי צורחת
וגופי צונח מטה מטה
וגשום לי בפנים
ועקומות לי הפנים
אני ילד זר
ולא מוכר
אני אותו מכיר
אבל לא מזכיר
אני אותך אוהב אבל כואב לי הלב
וחם לי
ואני מרגיש חכם
ואני בכלל לא מרגיש מיותם
אז אני אוהב אותך אמא
ואני כועס עלייך אמא
ואני מרוצה
ואני שמח
ואני מכבד אותך אמא
ואני שונא אותך אמא
ואני מאושר
אני שר
ואני גאה
ולא בוכה
ואני טוב
ואני מגנוב
וטוב לי
וכייף לי
ואני אוהב אותך אמא
אבל המשכתי קדימה
ואני יותר לא מביט פנימה
ואני רואה אותך צוחקת
ואני רואה אותך צועקת
והכל עליי
והכל סובב סביבם
סביב ילדייך וכולם
ואני לא חסר לכם עכשיו
ואני לא מציק לך ומפריע
ואני עכשיו עם חברים
ונהנה ללא חיים
אז אני מת עכשיו אמא
ואני יודע שהמשכת קדימה
בלי להניד עפעף
ובלי להוריד עליי דמעה
ואני חולם עליה אמא
על הדמעה שלא תרד
ועצוב לי וכואב לי בלב
אבל טוב לי לא להיות בודד
אז היי שלום עכשיו אמא
ותזכרי שאני אגשים
כל חלום שהיה לי
וכל חיבוק שלא קיבלתי...
ובקיצור אמא
אותי אל תזכרי
פשוט תשכחי
כי הייתי סתם מכשול
ועכשיו אני כל יכול
ואני שונא אותך אמא
וכשירד גשם תדעי
זו הדמעה שלעולם לא הזלת
זו הדמעה
שלא ממש אהבת
וזה בעצם אני
דבר שקוף
ללא גוף
מישהו שלא היה קיים
אף פעם...
נכון,
אני לא הילד שרצית שיוולד
אני סתם שיכור בודד
אני חייה
שנעלם שמה |
