זוהי סדרה על סוכנת חשאית של אס או אס שיוצאת להציל את
העולם.

משימתי היא לרדוף אחרי כריסטופר. כריסטופר הוא אויב אכזר שנודע
במעשיו הרעים. הוא חסר דת אבל רוצה להשמיד את העולם בכל דרך.
הוא לא רק אכזרי הוא גם ערמומי כנחש. כל זאת הסביר לי המפקד
שלי, שי מצפה, ראש האס או אס.  אני זוכרת זאת כאילו זה היה
היום. הוא ישב על הכיסא, שמן מאוד, הוא לא התגלח מעולם וגם
ציפורניו גדלו פרא. הוא אמר לי: את צריכה לעקוב אחרי כריסטופר
ולהביא אותו אל מטה הארגון חי או מת.  אמרתי לו שאעשה כמיטב
יכולתי.

האי היה בודד, הגעתי אליו במטוס הפרטי שלי שלא השמיע כל רעש.
הלכתי ישר לעבר הבקתה הדלה שבה גר כריסטופר וממנה על פי
המודיעין הוא שלח את המחבלים שלו. פרצתי את הדלת בבעיטה וראיתי
אותו יושב על כורסא ורואה טלוויזיה. אמרתי לו שהוא עצור על פי
החוק. הוא התחיל לצחוק ולפתע נפערה הרצפה מתחת רגלי. נפלתי
לתוך בור עמוק. כשהתעורתי שמתי לב שאני במרתף גדול. הייתה שם
מיטה גדולה אבל נוחה. והרבה ספרים עם האידאולגיה של דוקטור
איקס, כנראה כדי לשטוף לי את המוח. לא קראתי אותם. תמיד
כשהתעוררתי היה לי אוכל בקערה. זה היה מרק תפל, כל הזמן מרק
תפל.

יום אחד נפתחה דלת צדדית. כריסטופר עמד בפתח. הוא אמר לי: זה
לא מועיל לי שאת במרתף הזה,  עליך לבוא איתי למחנה העבדים.
אמרתי לו שאני לא באה איתו לשום מקום. הוא צחק ובידו הופיע
אקדח. לא הייתה לי ברירה, עליתי איתו למטוס הפרטי שלו. אמרתי
לו שהוא ייענש על זה כי יש לארגון הרבה סוכנים שירדפו אחריו.
הוא צחק ואמר: מי? אוהב חניתה העלוב? שמעתי שהוא במשימה אחרת.
רודף אחרי הרוח. הגענו למחנה העבדים, התגוררתי באוהל דל שעליו
שמר ענק אחד בעל שרירים. כל היום עבדתי, מצאת השמש עד צאת
הנשמה. אם הייתי מתרשלת היו מלקים אותי בשוט. במה עבדתי? הרמתי
אבנים גדולות, חפרתי חפירות, אבל לא ידעתי מה אני עושה בדיוק.
בכל פעם ששאלתי הולקתי בשוט.  

לבסוף גיליתי מה הוא עושה. אחרי שהופיעו שלפוחיות על עורי,
הבנתי שזה מקרינה רדיואקטיבית.  כלומר שהוא מייצר פצצה גרעינית
כלשהי. יותר מסוכנת מהפצצה הזו. עלי לברוח, להזהיר את העולם,
ניסיתי לברוח אך השומר הענק תפס אותי. הוא נשא אותי על כתפו
והחזיר אותי לאוהל. הו, כמה אני מתגעגעת לארגון הזה ובמיוחד
למפקדי, שי מצפה.

לפתע נשמעו יריות כזיקוקי יום העצמאות. אופנוע הופיע ועליו
הופיע מי אם לא אוהב חניתה, ידידי הטוב? גופו היה חטוב מאוד.
הוא אמר: הדאגת את כל הארגון. בואי! עלי! עליתי על האופנוע.
אמרתי לו: איך מצאתם אותי? הוא אמר לי: אחד מהאויב בגד בחבריו.
הוא הסגיר את מקום הימצאך. הוא לחץ על הכפתור הסודי והאופנוע
עלה לשמים בקול שאגה. נחתנו בלב מדבר. אחר כך ירדנו לתוך
האדמה.  מפקדי תחקר אותי רבות.  

צלצול השעון העיר אותי משינה עמוקה. התלבשתי וירדתי לחדר של
המפקד, שם ישבו כל הסוכנים וביניהם אוהב חניתה. שי מצפה ישב
בראש. הוא אמר לי: את תצטרפי הפעם לאוהב חניתה, יש לכם משימה,
המודיעין של הארגון קובע שיש ילדים שנחטפו על ידי דוקטור איקס.
למה הוא חטף אותם? שאלתי. הוא ענה לי: הם בעלי כוחות מיוחדים
ועל טבעיים אבל הם לא יודעים את זה, עליך מוטלת המשימה לטפל
בהם ועל אוהב חניתה לחלץ אותם.

האופנוע נחת בלב העיירה. זאת הייתה מדינה שהשליט בה שנא את אס
או אס בכלל ואת אוהב חניתה בפרט, אבל בכל זאת נכנסנו לשם בלי
רשותו כדי לחלץ את הילדים. קרבנו אל העיריה ואז שמענו מאחד
הבתים בכי. נכנסנו אליו וראינו כלובים שבתוכם היו ילדים קטנים
שבכו ללא הרף, מצבם הנפשי היה קשה מאוד. אוהב חניתה טיפל
במנעולים של הכלובים ואני טיפלתי בילדים. לאט לאט הרגעתי אותם
ואמרתי להם שהם נמצאים בידיים טובות. לפתע הופיעו בלי כל  תראה
אנשי האויב והחלו לירות. רציתי לירות בהם אך אוהב חניתה רמז לי
להעלות אותם אחד אחד על האופנוע ולברוח. הוא כבר יטפל באויב.
עשיתי כדבריו, העברתי את הילדים לאופנוע כשאני כל הזמן שומעת
יריות. טסתי וחזרתי עד שכל הילדים הועברו.

שי מצפה קרא לי למטה שלו ואמר לי:  שליט מדינת טארה צריך אותך,
הוא קרא לנו לעזרה.  את יכולה לטוס על האופנוע של אוהב חניתה,
הוא חולה ולא יהיה אכפת לו. אז טסתי באופנוע שלו. נחתתי מול
הארמון המלכותי. הובלתי בידי משרת אל אולם האורחים.  במרכז
האולם היה כס מלכות ועליו ישב שליט טארה.  הוא אמר לי:  רוצים
להתנקש בי במסיבת יום ההולדת שלי שתערך עוד כמה ימים,האם תעזרי
לי?  אמרתי לו שאני יעזור לו כי מדיניות הארגון זה לעזור לכל
אדם לא משנה מיהו.  המשרתים קשטו אותי ואפרו אותי,  קנו בלי
בגדים מתאימים למסיבה.  כעבור כמה ימים הובאתי למסיבה
בלימוזינה מהודרת.  במסיבה האלכוהול נשפך שם כמיים.  אני לא
שתיתי שום משקה חריף.  לפתע ראיתי מישהו מתנועע תנועה חריגה.
זינקתי עליו והשכבתי אותו לרצפה.  המאאבטחים היגיעו וכבלו אותו
באזיקים וכך הסתיים העניין.

שי מצפה קרא לי לחדר שלו ואמר לי:  אוהב חניתה זקוק לעזרתנו,
הוא אותת לנו באיתות המצוקה שלו, כנראה תוקפים אותו, גשי לשם
מיד! נסעתי ברכבת כדי להטעות את האויב אל ביתו בלונדון.
צלצלתי כמה פעמים אבל אף אחד לא ענה. או אז פרצתי את הדלת
ולעני נגלה אוהב חניתה כשהוא מעולף.  הערתי אותו והוא אמר לי:
הם יורים מכל עבר, תירי בהם בחזרה, למה את מחכה?  הדבר המוזר
הוא שאני לא שמעתי רעש, היה שקט מוחלט, מיד הבנתי שהוא סובל
מהזיות כלשהן. העברתי אותו לבית חולים שנמצא במטה שלנו שמתחת
לאדמה.  דאגתי לו מאוד וכל הזמן התקשרתי כדי לשאול מה שלומו.
הרופאים ענו לי שהם לא יודעים מה מקור מחלתו. בין לבין ביצעתי
משימות שונות ואז הודיע לי שי מצפה לגשת למשרדו.  הוא אמר לי:
גילינו את מקור מחלתו,קוראים לה סמבררה והיא נדירה
ביותר,התרופה היחידה שיש זה צמח הררי שצומח בארץ עויינת מחוץ
לאיחודהעולמי. צאי לשם מיד כי מצבו הולך ומדרדר! טסתי באופנוע
שלו והגעתי להר. קטפתי את הפרח הנדיר וטסתי בחזרה.  הרופאים
אמרו לי אחרי כמה ימים שהוא הבריא וחזר לעצמו.  

אי שם בעתיד
שי מצפה נפטר ובנו ליאור ירש את מקומו.  הארגון שלנו הוכה מכה
קשה לאחר שעריץ מטורף השתלט על האנושות.הוא רדף אחרי אנשינו
באכזריות ועינה אותם קשות כדי שיגלו איפה מקום המחבוא של
הארגון אבל הם לא נשברו.  יום אחד קרא אלי ליאור למשרד שלו
ואמר לי: המצב שלנו קשה מאוד,אנחנו צריכים עזרה מיידית מאוהב
חניתה,רק הוא יציל את המצב.  אמרתי לו שאוהב חניתה כבר איננו
איתנו. הוא אמר לי לבוא איתו.הלכתי איתו לחדר סודי שהווה קודש
הקודשים של הארגון.הוא הראה לי מכונית ספורט ואמר לי:זאת מכונת
זמן,את תסעי בה כדי להביא את אוהב חניתה מהעבר. אמרתי לו שאני
יעשה זאת. נכנסתי למכונית הספורט והפעלתי אותה. היא זנקה
במהירות גבוהה שסחררה את ראשי. כאשר היגעתי לעבר ראיתי את אוהב
חניתה כשהוא בחדרו. ניגשתי אליו אחרי שבת דמותי יצאה מהחדר.
הוא אמר לי: כבר חזרת?  אמרתי לו: אני מהעתיד, אנחנו צריכים את
עזרתך, אנחנו במצב קשה מאוד,  עריץ מטורף השתלט על כל
האנושות.הוא אמר לנו: לא אוכל לעזור לכם, גם מצבי קשה מאוד,
הרגע שמעתי שבני הארכיאולוג נעלם ולא מוצאים אותו.  אמרתי לו
שאולי בעתיד הוא ימצא נחמה.לאט לאט הוא השתכנע והלך איתי.
ליאור ראה את אוהב חניתה ופניו זרחו. הוא אמר לו: אתה חייב
לעזור לנו נגד הרודן הזה, בתמורה אגלה לך איפה בנך. אוהב
חניתה: אתה יודע משהו על בני? גלה לי אותו.  ליאור: רק אחרי
שתעזור לנו. אוהב חניתה:  אוקי,אעזור לכם.   הוא אמר לי ללכת
איתו אל הארמון של העריץ ולחכות שם לאוהב חניתה. כשהוא יצא
עליך לחזור איתו מיד.  כך אכן עשיתי,  הוא נכנס לארמון של
העריץ, אינני יודעת מה הוא עשה שם אך כשהוא בא הוא אמר לי:
נפתרה הבעיה, עתה צריך לחזור לליאור.  חזרנו לליאור, אוהב
חניתה סיפר לו שהרודן מת ושהבעיה נפתרה.  ליאור: אני לא רוצה
לדעת כמובן איך עשית זאת, עתה אגלה לך איפה בנך, הוא בג'ונגל
בשבי שבט פראי בשם "לוחמי הקץ".  חזור לעבר ואמור לאלינור לצאת
בעקבותיהם.  

הג'ונגל היה חשוך ועבות.החיצים שרקו מעלינו מכל עבר.בנו של
ליאור היה שבוי בידיהם של לוחמי הקץ והייתי צריכה לחלץ אותו על
פי בקשת ליאור.הם שכנו בלב הג'ונגל, וירו עלינו מכל הבא ליד,
האש הלכה וגברה ואנחנו היינו לכודים באש צולבת.אבל אנחנו היינו
מצוייידים בטכנולוגיה עתידנית וירינו עליהם קרני לייזר שפגעה
בהם במדוייק. נכנסנו לבסיס, בנו של ליאור היה בתוך כלוב, כשהוא
מחובר לשרשרת. ירינו בו זמנית במנעול ופתחנו את הדלת.  העלינו
אותו על האופנוע כשהוא מחוסר הכרה.  וטסנו לבסיס בלב האדמה שם
טפלו בו צוותים רפואיים.

שי מצפה אמר לי: בתוך מפעל נמצא מין חדש שצריך להחליף את המין
האנושי.  דוקטור איקס מממן אותו. גשי לשם ותהרסי אותו! טסתי
לשם עם האופנוע שלי והתחזינו לאישה עשירה ובן זוגה שרוצים
להשקיע במפעל. ראינו מיכלים בהם צפים עוברים חיים. נפגשנו עם
מנהל המפעלשאמר לנו שהוא צופה שהמין החדש יחבור אל הטבע במקום
להילחם נגדו כל הזמן. המין האנושי סיים את תפקידו. כך אמר לנו.
סיירנו במפעל ובמשרדיםהענקיים.לבסוף אוהב חניתה הסיח את דעתו
ואני הטמנתי את חומר הנפץ הפלסטי. יצאנו מין המפעל הארור.
הפיצוץ האדיר נשמע למרחוק ולהבות האש שרפו הכל.  ידענו שהצלחנו
בתפקידנו.