[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עדי דקל
/
אתה (להפסיק לצרוח אותך)

אני כל יום יושבת ומביטה דרך חלון חדרי. מסתכלת בירוק ולא
נהנית ממנו, אך מעשנת עוד ירוק משלי. וחושבת עליך. שונאת לחשוב
עליך. זה תמיד עושה חשק לעוד ירוק ועוד ירוק, ועוד בקבוק בירה,
ובסוף, עוד ישיבה בפאב השכונתי שאני כבר מריחה מאלכוהול. אתה
חסר. חסר עד כדי צריחה רמה. אני זוכרת איך נתתי אחת כזו, בים,
עם חברה, כדי לשכוח אותך. ולא שכחתי. אתה עדיין יושב לי בלב.
הורס כל קשר נוכחי. גורם לי לשאול שאלות מטופשות על עצמי.
לתהות לאן נעלמה האישיות שלי. בגללך. היא לא נעלמה, חתיכת
מניאק שכמוך! היא כאן, באותו מקום. רק יותר חזקה. כי אתה לא
חלק ממנה. אך אתה חלק ממני. מהגוף שלי. מהרגש שלי. לא עובר יום
שבו אני לא מפוצצת את עצמי ממחשבות. לא רוצה שתלך. לא רוצה
שתהיה עם מישהי אחרת. רוצה שתהיה שלי! שלי!
נכון. אני ילדותית. אפילו מעצבנת. אך שנינו עסוקים בלעלות אחד
לשני על העצבים ובהדלקות של סיגריות. כי זה משחרר אותנו. אתה
משחרר אותי. ואני צריכה לשחרר את עצמי ממך.
ללכת. זה יהיה פיתרון טוב. להפסיק לצרוח אותך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פעם הכרתי בחור
שיש לו ראש של
עציץ והוא לתומו
חשב שלבנות אסור
להפליץ... אז
עמדתי מולו
ופיסקתי רגלים,
והפלצתי בקול עד
שרעדו השמיים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/6/05 12:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי דקל

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה