אני זוג שדיים,
מתהלכים לשם עם עיטורים,
ראש ורגליים.
המח שלי מדבר אל אנשים,
רק בשפה אחת,
ובשפה יש רק מילה אחת,
ותנועה אחת,
ואהבה אחת.
ואם לא הייתי זוג שדיים,
מה הייתי אז?
נספחת...
אני לא מאשימה אותך,
במקומך לא הייתי מסוגלת לאהוב זוג שדיים,
שבעצם מה שמעבר לזה כבר לא חשוב.
במקומך גם הייתי משקרת לזוג שדיים,
כי בעצם הם רק זוג שדיים ומה שמעבר, מעבר.
בעצם מה זה משנה אם הייתי במקומך,
לא הייתי מתלהבת במיוחד
משיר שנכתב ע"י זוג שדיים, אפילו אם היה מדובר בי.
כי בעצם שדיים לא כותבים, ומה שמעבר נעלם מזמן.
אני זוג שדיים והלוואי שהייתי זוג רגליים.
הייתי בורחת.