חי ונושם,
ושואף לריאות וללב,
רק עשן הזיות.
והכל מסביבך מסתחרר וזורם.
רק אתה עוד עומד,
ולא זז עם הזרם.

חי ונושם.
מסביבך רק מסך ערפל,
שיורד וצובע אפור ושחור
את הבלתי נודע.
הראות איומה
ואתה לא רואה את הדרך.

והחושך יורד ושורר.
ואין אלומה, קרן אור,
או הבזק לשנייה,
ואפילו לא נר שיאירו לך.
ואתה לא יודע, לא חש,
איך אתה מהלך אל סופך.

חי ונושם,
ולא זז עם הזרם.
חולף עם הזמן.
מרחף כענן של עשן.
ואתה צל של אדם,
על נהר הזיות לא קיים.

ואיש לא ישאל
מי הצל שכרגע
חלף ועבר מול עיניו.
ואין איש שידע,
כי פעם היית אדם
חי ונושם כמו כולם.