אולי שברתי את המחסומים
עברתי על יותר מדי חוקים
כעסתי, צעקתי, פגעתי בכוח
היה לי קשה לוותר ולסלוח
ובכל זאת חזרנו להיות חברים.

אני יודעת היטב שזו לא (רק) אשמתי
אתה ידעת שאתה פוגע בי
ושכעוקצים אותי, בדיוק בנקודה
אני הופכת להיות נוראה ואיומה
ואתה המשכת והכאבת לי.

היית צריך ויכוח אחד חמום
את הדמעות שלי ושלה פתאום
כדי להבין ולראות, לפקוח עיניים
ועכשיו זה קורה שוב, אז בינתיים
תודה על מה שאתה נותן לי כל יום.

תודה על החיבוקים הכי אוהבים
תודה על המבטים הכי תמימים
תודה על המילים שנותנות לי כוח
תודה על החיוכים שעוזרים לי לשכוח
תודה על שאנחנו חברים כל כך טובים.

10.6.05

לתומר