בין צמרות הדקלים שמנו ראשינו
להניחו כצמח בר בין החוחים
באפר אדמתנו כה שחינו

והבאנו ילדים ותקוות ותפוזים

חיי נגוזו בשממה
תחת הכובע השמשה והאישה

אלי, הצילני
מיד עץ תמר כפכזי
אלי, שמור פניי
אלי אלי אלי
אלי אלי

בין ביתנו הבנויים התפללנו
ייחלנו לרצונות מחודשים
כשתינוקי החל יללה

אז הרגשתי זהו טעם החיים

חיי נגוזו בדממה
תחת הכובע השמשה והאישה

אלי...

חיי חלפו חלפו ביעף
מצמוצי הוא פ[ו]ספוס חיים שלמים
בואו נגלף את הפסלים
בין כל צמרות הדקלים.

אלי...