[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אסף,
אני לא כותבת כדי להגיד שאני שונאת אותך. גם לא כדי לבקש
הזדמנות נוספת להיות איתך. אני לא מנסה לשנות את מה שכבר עבר,
אני יודעת שזה חסר סיכוי.
כמה זמן עבר? שנתיים? איפה אנחנו עכשיו? מתי כל זה התחיל?...
היינו קרובים פעם, זוכר?
זוכר את הפעם הזאת שהתגלגלנו על הדשא? זוכר שצחקנו ביחד? זוכר
את הפעמים בהן עוד היית מחייך אליי? את הפעמים בהן עוד הסתכלת
לי בעיניים?
איפה כל זה...?
אם רק הייתי יכולה לשים את האצבע על... על המקום בו הכל התהפך.

אסף. רק להגיד את השם שלך עושה לי להרגיש משהו, שכבר מזמן
שכנעתי את עצמי שאין צורך להרגיש...
אני רוצה תשובות. אני רוצה הסבר לכל אותם מבטים, לכל אותן
מילים ושמועות ששמעתי.
הותרת אותי מבולבלת, הפוכה מאחור. אני מבקשת הסברים.
אולי... אולי הפעם תיתן לי להגיע אליך...? בבקשה?
אני אהיה סבלנית, אני אתן לך להיפתח... אני אשמע אותך - גם אם
לא תצעק.
אבל אסף... אל תשאיר אותי תלויה באוויר, ואל תלך לספר לכולם.
תן לזה להישאר בינינו - הסוד שלנו.
מאיפה כל זה מגיע? מאיפה כל הזעם הזה שמתפרץ ממך עליי עם כל
מבט?... מה עשיתי שזה מגיע לי?
אני מתחרטת על הגאווה המטופשת שלי... ועם כל מילה שאני מקלידה,
הידיים שלי מהססות יותר ויותר... מתרחקות מהמקלדת ואז חוזרות,
להקליד את מה שאני כל כך מפחדת להגיד.
אבל אל תצחק, טוב? אל... אל תזלזל בי. פעם אחת, תהיה כן איתי.

אני לא רוצה להיות חברה שלך, עברתי את הגיל.
אני לא רוצה להיות איתך, אתה רחוק מדי ממני.
אני לא אוהבת אותך, יש לי אחרים.
אני לא רוצה להשלים איתך, זה לא יעבוד.
אני רק רוצה הפסקת אש קצרה, של אולי שעה... לנסות להבין.
לחזור לחור השחור הזה, שסגרת מזמן, ולבדוק מה קרה... מאיפה כל
זה בא?
זה כמו חיה שחורה שהשתלטה עליך פתאום... פתאום המבט הפך עויין,
והחיוך ציני, והקול מאיים... מה קרה?
לא התכוונתי לספר לכולם שאני שונאת אותך... אני לא. אבל אתה
התחלת, ופתאום - בלי להרגיש, כמו כדור שלג ענק זה התגלגל בין
הרכלנים וכשסובבתי את הראש, כבר היינו "אוייבים".
אני כנראה אף פעם לא אדע מה קרה. זה בטח יישאר ככה לנצח. כי
כאלה אנחנו, שני גאוותנים מטומטמים.
ואל תגיד לי שזה בגללו. אתה לא שונא אותי בגללו, זה בא רק
אח"כ.
ואל תמציא לי תירוצים... אני מכירה את הסיפורים, שמעתי אותם
מכמה אנשים.
הפעם, אני רוצה את האמת אסף, מה אתה מרגיש? על מה אתה חושב?
איך מגיעים אליך? איך גרמת לי להסתקרן עד כדי כך? עד כדי כך
לאבד את עצמי במחשבות על דברים שכבר עברו מזמן?
אני לא שונאת אותך, רק רציתי שתדע. אף פעם לא שנאתי.
החיים שלי ממשיכים, אבל מדי פעם, כשמישהו אומר את השם שלך, אני
נזכרת... וזה מציק.
אז אם יהיה לך רגע, אם זה לא קשה, אולי... אולי תיתן לי להגיע
אליך...?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מלבנון יצאנו
לבית לחם נפלוש


עד מתי -
הילדים של חור'
73'?


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/6/05 1:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דני לירן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה