לא התכוונתי לזוז, לא רציתי להגיע לשום מקום, אבל רק השטיח זז
לי מתחת לרגליים והפך את הכל מסביבי לתפאורה זמנית.
דרך בין שתי הפינות המתחלפות אני מחזיק ספל של נס קפה ובוהה
בכפות רגליי הרדומות.
דרך החלון הכל רודף בורח ואני רוצה רק לעצום את העיניים,
אבל מפחד שתספיק הקריצה בשביל שכבר הכל יראה אחרת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.